איך אתם אוהבים את הבשר שלכם?
מידת עשייה של סטייק היא עניין של טעם. אומרים שעל טעם וריח אין להתווכח, אבל אנחנו יכולים לפחות להמליץ.
נתחיל מלעשות סדר בדברים ונחלק את הסטייקים לשני סוגים: נתחים שומניים (בהם גם יופיע שומן לאורך כלל חלקי הנתח) בהם דנבר קאט או אנטריקוט, ומנגד נתחים דלי שומן באופן יחסי (בהם לרוב יש פס שומן צידי או כלל לא) כמו סינטה או טי-בון.
השומן מוסיף עסיסיות לסטייק ומאפשר לנו להגיע למידות עשייה גבוהות יותר – עד מידת צלייה מדיום וול. מנגד נתחים דלי שומן נוטים להתייבש במידות עשייה גבוהות יותר ולכן מומלצים עד מידת צלייה מדיום ולא יותר.
מידת הצלייה נמוכה – כדי להגיע אליה נעצור את הצלייה כשמד הטמפרטורה מצביע על 47-50 מעלות. צבע הבשר יהיה אדום מבפנים ועשוי מבחוץ.
מעניקה לנתח גוון ורדרד שמרכזו עדיין מעט נא ואדום קלות. על מנת להגיע למידת עשייה זו נפסיק את הצלייה כאשר מד הטמפרטורה מצביע על 55-60 מעלות.
זו מידת עשייה נפוצה ואהובה, חיה בשלום עם כל הנתחים, כל הנתחים חיים איתה בשלום ורוב האנשים מסתדרים איתה מצוין. במידת עשיה זו הבשר יקבל צבע ורדרד וחלקו החיצוני יהיה עשוי היטב. הטמפרטורה הנכונה למידת עשייה מדיום היא 60-65 מעלות.
זו מידת עשייה שמומלץ שלהגיע אליה עם נתחים שומניים בלבד. כאן הבשר כבר קצת יותר אפור מוורוד והוא עשוי היטב בחלקו החיצוני וכמעט צלוי לגמרי גם בחלקו הפנימי. טמפרטורה רצויה למידת עשייה מדיום-וול היא 60-70 מעלות.
כשהבשר חרוך מבחוץ, צלוי היטב מבפנים, ללא טיפת גוון אדמדם או ורדרד.
לאנשים שאוהבים את הסטייק שלהם וול-דאן אנו ממליצים לאכול רק נתחים עתירי שומן. היו זהירים בהכנת הסטייק, הישארו עם היד על הדופק וודאו שאינכם שורפים את הבשר. הסטייק יאבד מגוונו הורדרד כבר כאשר יגיע ל-70 מעלות.
מידת עשייה של סטייק היא עניין של טעם. אומרים שעל טעם וריח אין להתווכח, אבל אנחנו יכולים לפחות להמליץ.
נתחיל מלעשות סדר בדברים ונחלק את הסטייקים לשני סוגים: נתחים שומניים (בהם גם יופיע שומן לאורך כלל חלקי הנתח) בהם דנבר קאט או אנטריקוט, ומנגד נתחים דלי שומן באופן יחסי (בהם לרוב יש פס שומן צידי או כלל לא) כמו סינטה או טי-בון.
השומן מוסיף עסיסיות לסטייק ומאפשר לנו להגיע למידות עשייה גבוהות יותר – עד מידת צלייה מדיום וול. מנגד נתחים דלי שומן נוטים להתייבש במידות עשייה גבוהות יותר ולכן מומלצים עד מידת צלייה מדיום ולא יותר.
זהו, זה מוכן? כך תדעו לזהות את מידות העשייה
כדי לבדוק האם הסטייק הגיע למידת העשייה הרצויה בצורה המדויקת והטובה ביותר השתמשו במד טמפרטורה ייעודי לבשר (דיגיטלי או פשוט). החדרת מד החום לנתח תאפשר לנו לדעת מה טמפרטורת הסטייק מבפנים וכך נוכל לשלוט במידת העשייה המדויקת אליה נרצה להגיע.רייר: "תעשה לי אותו חי, אני אוהב אדום"
מידת עשייה רייר (R)מידת הצלייה נמוכה – כדי להגיע אליה נעצור את הצלייה כשמד הטמפרטורה מצביע על 47-50 מעלות. צבע הבשר יהיה אדום מבפנים ועשוי מבחוץ.
מדיום-רייר: משהו בין אדום לורוד
מידת עשייה מדיום רייר (MR)מעניקה לנתח גוון ורדרד שמרכזו עדיין מעט נא ואדום קלות. על מנת להגיע למידת עשייה זו נפסיק את הצלייה כאשר מד הטמפרטורה מצביע על 55-60 מעלות.
מדיום: מקום מעולה באמצע
מדיום (M)זו מידת עשייה נפוצה ואהובה, חיה בשלום עם כל הנתחים, כל הנתחים חיים איתה בשלום ורוב האנשים מסתדרים איתה מצוין. במידת עשיה זו הבשר יקבל צבע ורדרד וחלקו החיצוני יהיה עשוי היטב. הטמפרטורה הנכונה למידת עשייה מדיום היא 60-65 מעלות.
מדיום-וול: טובה עם בשרים שומניים
מדיום-וול (MW)זו מידת עשייה שמומלץ שלהגיע אליה עם נתחים שומניים בלבד. כאן הבשר כבר קצת יותר אפור מוורוד והוא עשוי היטב בחלקו החיצוני וכמעט צלוי לגמרי גם בחלקו הפנימי. טמפרטורה רצויה למידת עשייה מדיום-וול היא 60-70 מעלות.
וול-דאן: "תצלה לי אותו טוב שלא יהיה אדום"
וול-דאן (WD)כשהבשר חרוך מבחוץ, צלוי היטב מבפנים, ללא טיפת גוון אדמדם או ורדרד.
לאנשים שאוהבים את הסטייק שלהם וול-דאן אנו ממליצים לאכול רק נתחים עתירי שומן. היו זהירים בהכנת הסטייק, הישארו עם היד על הדופק וודאו שאינכם שורפים את הבשר. הסטייק יאבד מגוונו הורדרד כבר כאשר יגיע ל-70 מעלות.
